13.12.2006
בהוסטל Fun Patagonia (בברילוצ’ה, ארגנטינה)
קמתי בזריזות וניגשתי לבדוק את מצב השלג בטרק הנאווהל וואפי. מסתבר שאת רובו אי אפשר (אלא אם כן אני שוכר מדריך, ובחלק אחר ציוד שלג) כך שנותרו שני ימים ארוכים.
בעברית – אני כנראה אצא עם ברק לקרטרה אסטרל (מה שמזכיר לי שאני צריך לראות את דור). אתמול הנחש הזה הגיע לפה, אחרי שהוא לא היה בהוסטל שלו. שבוע הוא בברילוצ’ה ורוב הזמן שלו נמרח.
הלכנו אל הבנות, היה טוב לראות אותן. באחת, שתיים בלילה דילגנו ל-פאב. הן נתנו לי ממרח של החלק הפנימי של הבונבונירה (Bon Bon) כשנתנו להן כשהן חיפשו שוקולד למריחה (בהתחלה שלחו אותן לקופסאות שימורים של תירס). אני מטייל ברחוב, מציע את זה לאנשים ומלקק עם האצבע. לא נתנו לנו להיכנס ל-Wikknly עם סנדלים. חזרנו ללבוש נעליים, הבחור ההזוי במלון כבר שתה מספיק שכשהצעתי לו את הממרח הוא הוא עלה על רעיון נפלא לשפר את הטעם שלו, הוא לקח לי אותו ושפך לי פנימה וויסקי.
לקחנו מונית ל-פאב הישראלי ההומה. מוזיקה חביבה, אבל רצף של שלושה שירי סלסה פירק אותנו ושלחנו להוסטל. לא לפני שראיתי שוב את דני אלא שלא זיהיתי אותו הפעם.
ישבנו קצת מחוץ להוסטל. הסתלבטנו על אמרקאית חמודה שמעשנת סיגריות אקליפטוס, לישון. לבסוף יצאנו לרכבל יחד עם ענבר (בכישרוני לא בדקתי אם התמונות שצילמתי שם עברו ל”אני נהר” לפני שמחקתי אותן. נחשו מה – לא עברו). ממש מאוחר, חבל שלא עברנו דרך הבנות כדי להודיע שנאחר.
ישבנו במסעדה המסתובבת, ממש מראה נהדר. היה לואיס אמסטרונג וביקשתי שישימו שוב כדי שאוכל לצלם סירטון עם המוזיקה ברקע לאבא. בירידה התחלנו להתווכח על מצעד הגאווה בירושלים ואיך אני רואה את ירושלים כעיר לא כבירה.
loading map - please wait...
מבט מהמסעדה אל עבר האגם והדלת הבודדה