Day: December 15, 2006

15.12.2006
בשירותי ה-Fun Patagonia, ברילוצ’ה, ארגנטינה

יום שישי כמו בבית – בישולים למוות. אני נח כעת, אחרי מנת מוקפץ צימחונית שאותה קיבלתי אחרי מנה של מצות שאפיתי. (לא, עכשיו חנוכה,לא פסח. פשוט לא מרחתי מספיק שמן על המחבת ובמיקום פיתות יש מצות). אלו באו כיוון שסף ואביב קיבלו את הלביבות. אני הלכתי לחפש את ה”נחש” ובינתיים התקשרתי להורים מהפלאפון (פעם אחרונה בהחלט, זה היה מאוד יקר. 16 דולר לשיחה של הזאת במקום שהם פשוט יתקשרו למלון).

פשוט לא כיף לדבר איתם, מעדיף להתגעגע ולבכות בלילה במיקום. חוץ מזה אין לי כוח לחזור על אותם סיפורים שוב ושוב. כשכל אחד מההורים/ אחים/ אחיות שואל אותן שאלות. (זה פשוט לא כיף לי. יש כנראה כאלה שנהנים לספר על עצמם – אני לא. ושוב שאלת הביצה והתרנגולת: אני לא אוהב לכן אני לא מספר? או שמא אני לא טוב בלספר – בגללזה אני לא נהנה – לכן לא מספר?).

לפני הפיתות והלביבות טיגנו כמות עצומה של מוקפץ עם עוף. בעל הבית הסתכל עלינו ואמר: “נראה טעים. אבל למה צימחוני?”. הסברנו לא שזה לא צימחוני – יש עוף. “Pollo no es carne” (עוף זה לא בשר) הבהיר לנו וחתם את הסיפור. את אלו קיבלנו אחרי שהגעתי לבית חב”ד בתשע וחצי בבוקר וניפיתי 15 ק”ג קמח.

איך קמתי אחרי כמות האלכוהול אתמול? אין לי מושג. יצאנו לטיול יומי בשמורה, נהנתי למרות שלא הגענו לפיסגה (למה? אולי בגלל הבנות).

חזרנו, והלכנו לאלברטו. אביב ואני על צ’וריסו אחד וסף על צ’וריסו. יחד עם פירה וסלט (ארוחת שחיתות שלישית בברילוצ’ה, והשנייה באלברטו) וכמובן בקבוק יין. אמיר וחברתו, פוקהונטס. התחרעו על בקבוק יין, שהפך אותם.
מסתבר שגם אותנו. סף הרוסי הזה החזיק מעמד יפה והוציא אותנו ממהסעדה כדי לקנות עוד יין (אותו הברחנו החוצה מהחנות) ושוקולד.

את הבקבוק פירקנו יחד עם כולם באכסניה וישר, במונית נוספת, לוילקני. שם, יחד עם עוד שתי טקילות, התהפכתי לחלוטין. אביב ואני נטשנו את סף בסביבות 4 בבוקר כשהוא המשיך לשתות עוד 3 בירות בערך.

הארוחה בבית חב”ד הייתה המונית, והאוכל ממש לא הספיק. עזרתי לחלק כדי לא להשתגע מלשבת וגם כי סף החליט להתיישב ממש מאחורי מרצ’יאנו ובן גל, מה שהספיק לי מהבחינה הזו.