יומין – זה שמו האמיתי של הבחור, לא יוני. וזה בכלל שם משפחתו. והוא כרגע מנסה להוריד את החרא באסלה בעזרת מים מהמקלחת.
השעה בערך שתיים וחצי בלילה אחרי משחק יניב סוער, אבל הרבה פחות מהנה מזה האחרון ששיחקתי בפוקון. בגלל האנשים או בגלל שלא היה אלכוהול. אולי היינו צריכים לקנות את ה-Gato Negro שבן כ”כ רצה. הוא, שימי ועמי הצטרפו אלינו לביקתה שעלתה 30 אלף ציליאן (3,750 לאדם). יורד גשם כבר יום שלישי, רביעי ברצף. התחלנו את היום בטיול רגוע של 6 שעות שחיזל”שנו בגלל העננים.
הגענו לעיירה Cerro Casitllo בעקבות המיניבוס, דיברנו עם הבחורה במידע שלא תרמה הרבה. אין מפה לטרק ואני מקלל את עצמי שאין לי את ספר הטרקים. אני זוכר שיש שם את הטרק, אלא שמישהו ממש מפגר השאיר אותו בברילוצ’ה. היום בבוקר שלחתי מייל לסף בתקווה שכבר מצא אותם. לא הצלחתי לשלוח לאף אחד אחר מייל אחרי שכבר כתבתי סיפור דרך שלם באתר של מקלדת.
אחרי שהבנו שהאוטובוס, סליחה מיניבוס הם חבורה של כוסיות, אבל רק בהתנהגות, הלכנו לחפש מדריך לטרק. נהג המיניבוס שלח אותנו למישהו שידריך אותנו, “צריך מדריך כי הוא מקצר את הטרק של היומיים בדרכים לא מסומנות”. אחת הבנות רצתה להצטרף אבל לבסוף ויתרה כי אנחנו לא יכולנו להסיע אותה והמיניבוס סירב לחזור ולקחת אותה כיוון שהיא היחידה שרוצה. הגענו אל המדריך, שהיה בחור נחמד אבל סירב לצאת איתנו כיוון שהייתה לו קבוצה בשעה שלוש. הוא הסכים להסביר לנו איך להגיע ושירטט לנו מפה כדי להסביר לנו איך להגיע.
נכנסנו אל דרך עפר (כאן הקרקטרה הייתה כביש סלול) והתחלנו לסוע עד שפגשנו זוג ישראלים שאחד מהם בתחתונים, והמכנסיים שלו ביד. הטנדר שלהם נתקע בקצה של שלולית שהם ניסו לעבור. נהגתי שם מעט אחרי שנהגתי בבוקר, אבנים קטנות נתקעות לנו בגחון בגלל המשקל שלנו. עצרנו לפני ירידה שסומנה בשלט 4×4 שלאחריה אמר הצמד שהטנדר שלהם נתקע.
הטנדר עמד בקצה של שלולית ולידו בן ושתי בנות. הפשלנו מכנסינו (בעצם הורדנו אותם לחלוטין) ונעליינו, הפקדנו מצלמותינו בידיה של עפרה (שמאוד נהנתה לצלם אותנו בתמונות סוטות), נכנסנו פנימה וחילצנו את הרכב. ממש איסוזו צלנג’. אלא שעכשיו עלתה בעיה נוספת. דחפנו את הטנדר לצד אחד של השלולית בעוד שהקרטרה נמצאת בצד שני. הפקדנו את הטנדר בידיו של ברק, בכל זאת הבן אדם נוהג מכיתה ז’. הוא נכנס לרכב ופתאום הוא לא בטוח, אני חיייב להגיד שהטיול הזה נתן מבט שונה על ברק. כמו גוני שקיבל דעה שונה על אבי, שהיה הסרס”פ שלו, אחרי השיחרור של שניהם.
בינתיים כבר הספיקו להגיע הזוג שהלך להזעיק עזרה עם צ’יליאני והטנדר שלו. הוא נכנס לטנדר במקום ברק, לקח תנופה והחל לשייט לו באלימות תוך החלקות קשות בשלולית אל צידה השני. ברק הביט בו בפרצוף עקום “זה היה מסוכן”, הוא העדיף להיכנס לאט עד האגזוז יתקע ומשם ניכנס ונדחוף שוב.
המשכנו לטייל ודיברתי קצת עם יומי על הכסף שחסך, עד שהגשם השיג אותנו וחזרנו לבשל צהריים ברכב. עכשיו הוא שוכב מתחתי במיטת הקומותיים ומנסה לשכנע אותי להמשיך איתם גם לפיץ’ רוי. אני מניח שזה בגלל הכסף (הם יאלצו להחזיר לי כסף על הרכב בגלל שאני לא ממשיך איתם ברכב השכור), אבל אולי בגלל שנוח לו איתי. האמת שמבין הרביעייה הזאת הכי נוח לי איתו. עם ברק גם נוח לי, אבל בגלל העבר ששירתנו יחד לא בגלל ההתנהגות שלו כעת.
הטנדר התקוע והניסיונות לחלצו
מזג האוויר שהתחלף במהירות וגרם לנו לבטל את הטיול
20.12.2006 - Carretera Austral - Puerto Tarnquilo
loading map - please wait...