25.12.2006 – מחנה פוינקנוט – פיץ רוי

 25.12.2006
מחנה פוינקנוט – פיץ רוי
Campo Poincenot  – Fitz Roy

אני מותש. התעוררתי בשעה שש בבוקר ועכשיו אחת עשר בלילה. הלכתי משהו כמו 14 שעות. חלקה קלה יותר (עד לקרחון ובחזרה) וחלקה קשה יותר, עם כל המשקל של התיק.

התעוררתי מהשעון המעורר (הפלאפון), נטשתי את רעיון המכנסיים הקצרים, אספתי את הסוללה של המצלמה, הנגן והפלאפון (מי אמר ת”ש גבוה?). חיסלתי שני גביעי “דני” בטעם ריבת חלב (סירבו למכור אותם בבודדים כדי שיהיו לי שני טעמים שונים), ויצאתי אל הרוח המטורפת ששרקה בחוץ. התברברתי לי אבל לבסוף הגעתי למלון שממנו יוצאים, אלא שגיליתי שהרוח העיפה את התלוש מהכיס שלי.

שני מבוגרים אנגליים (כתב בשבועון ומהנדס בניין), צמד ארגנטינאי עם אביהם (יהודים כנראה), זוג מאירלנד (עו”ד ולא ברור מה היא) שני בנים ארגנטינאיים עם שתי אחיות צרפתיות (צוותו יחד בידי ההורים שלהם לטיול).
יצאנו, דיברתי מעט עם הברזילאי (סאו פאולו) שחשבתי אותו לארגנטינאי , אבל טעיתי כמו בנוגע למחשבה שהם והאמריקאיות חברים. הן משיקגו, מישיגן, למרות שטענתי שהן צרפתיות. אחד המדריכים היה אמריקאי שגר בארגנטינה. דיברתי איתו הרבה במהלך ההליכה.  כשהגענו למחנה הבסיס של פיץ רוי השארתי שם בשק את רוב הציוד שלי.

קמים בבוקר במחנה

בדרך לתצפית

בתצפית על ה פיץ רוי