פים הלך לבדוק אם ישנן סירות שמפליגות לפורטו וויליאמס, כלומר כאלה שלא יעלו לנו מאה דולר לכל כייון, או רק 150$ הלוך חזור. רעיון הזוי אבל אהבתי אותו, לתפוס טרמפ (לא חוקי אמנם – אתה מבריח את הגבול) עם סירה לפורטו וויליאמס ולעשות טרק שנקרא דיטנטס או משהו כזה. אני באופן אישי הדבקתי לו את השם דנטיסט (רופא שיניים בעברית) אולי בגלל יואן, רופא השיניים הגרמני מהטורס דל פיינה.
אתמול היה לי דה ז’וו לברילוצ’ה אלא שאז זה הסתיים בזול ורחוק, כאן זה הסתיים ביקר ורחוק עוד יותר. נדחסנו ארבעתנו (הסתפח אלינו בחור גרמני שלומד הנדסת חשמל בואלפירסו) לתוך חדר של שלושה, לכן זה עלה לנו רק ארבעים וחמש בלילה, והגרמני התנדב לישון על שני מזרוני שטח. אני התעקשתי להתקלח בבוקר, רק כדי לדפוק את בעל ההוסטל (45 ואני לא אתקלח? זין. למי איכפת מהיגיינה?). הבחור הגרמני טען שקרא שאם יש בעיות לינה אפשר לשאול את מכבי האש והכנסייה. כנסייה לא מצאנו אבל היה משעשע כשהם נכנסו לתחנת הכיבוי וביקשו לישון.
אני חושב ללכת לעזור לפים, אלא שהחבר האנטיפאט שלו, וינסנט, שרוע כאן על הדשא ליד התיקים ולא נראה לו שאיכפת לו מהם או באופן כללי מהעולם. זה כל הזמן נראה כאילו הוא ממש צל של הבחור השני, אין לו יותר מדי דעה אישית.
אתמול ניתקלתי בדור, אם לא הייתה לי סיבה לא לאהוד אותו, אתמול הוא סיפק לי אותה. חיבוק, והאם הגענו עם צמד בנות, “כן, הן הלכו ל-נענע” והוא רץ לחפש אותן. אולי זה סתם כי אני עדיין מתייחס אליו כאל סוג של סמכות, לכן אני מצפה שידאג לי, אבל אני חושב שבכל זאת היה יכול להגיד משהו כשראה אותנו ככה מחפשים הוסטל (ואולי יעזור לנו ב- בעיות לינה). לפחות אחר כך, כשנכנסנו סתם להוסטל שלו, בלי לדעת שהוא שם רק כדי למצוא מקום, הוא נתן לי את ההזמנה שלו להוסטל נענע.
וכך התחילה התוכנית. בלובי פגשתי שלישייה שיוצאת מחר לאיזה טרק, ולפני כן פגשתי צמד ישראלי שמתכנן לעלות ללגונה איזמרלדה (לגונה ואחר כך קרחון). מה שיהיה, כך יהיה – יוצא ללגונה איזמרלדה וכשחוזרים, אני מחליף תיקים ויוצא עם שלישיית הבנות וזוג ההולנדים לטרק. הבעיה היא שאין לי מקום לאכסן את התיקים (אם כבר מדברים על בעיות לינה, גם לתיקים יש את הבעיה מסתבר…). והבעיה היותר גדולה היא שאני באמת לא יודע אם אני רוצה לצאת עם ההולנדים והאנגליות לטרק הזה. אני כנראה אנטוש אותם בטענה הכוזבת (בעברית – שקר) שכואבת לי הברך, אשן לילה באיזה הוסטל, אצא למסלול מספר ארבע בפארק הלאומי ואחזור עם סף לברילוצ’ה (למרות שרק הבוקר שלחתי לו מייל ששולל את האפשרות הזו. רגע – כל זה במידה שפים לא מוצא טרמפ, כי אם כן אני יוצא איתם לרופא השיניים).