חלום הזוי שהכיל דברים כמו תעלת מים קטנה שמכילה את המים בארץ, אבל המים לא זורמים בה. נתי גביש עם זקן נוהג ברכב ישן, אני חולף על פניו. אחי הקטן, שי, מוציא אוכל מהתיק שלו כי גם הוא בטרק. שני חלקי גשר צמד (גשר צבאי שמיועד לגשר על מכשולי מים) ואני ניגש למישהו שיעזור לי לסדר אותם כי כך אני זוכר שהם מונחים בשירות צבאי ולכן אני מניח זה טוב יותר. ברק השיג לעצמו כוונת אופטית מפרולייט לפלטופ שאני עדיין לא חתמתי. דור מעיר לי על הבלגן בגשר צמד, אני מסביר לו שסגרתי עם ברק שהוא מסדר את זה לכן זו לא אחריותי, דור טוען ששלח אותי מראש כדי לסדר ולשמור על הסדר. אבירם הרץ, שאני מגיע אל ביתו, במקום אל ביתו של דרור גד (כשאני מנסה להתקשר אליו, אמו עונה והוא קופץ לקו כמו מתוך איזה מארב).
לאחר בלגן וסיבוכים אני יוצא מחר לרופא השיניים עם זוג ישראלי. מצאתי את דקל יושב במרכז וחושב. (מישהו באשכרה ישב ותיאר איך ההוסטל הוא למעשה מוצב צבאי, יצא לו מוצלח למדי. אולי מוצלח מדי אם חושבים על זה…). “150 דולר זה הרבה, אבל כוסאמק בגלל זה באתי לכאן”. התעניינתי בלהצטרף אליהם, אליו ואל חבר שלו, הוא הציע בשמחה. זה אומר שאני לא חוזר עם ברי לברילוצ’ה והאמת אין לי מושג מי הם. זה שהם רוצים לטרק כבר מסמן אותם כסוג האנשים שלי, אבל זה לא הטורס דל פיינה שאם נתקעתי עם זוג גרמני מבאס יש עוד מיליון אנשים (והרבה ישראלים מסביב). שי סגר לי את הפינה בדיוק שהסברתי לאלון את ההתלבטות שלי “מה אמרת?” – עזוב לא משנה, אני בא איתכם. שי היה מ”מ טירונים בגדוד אחר כשאני הייתי סמל (הנה שוב קטע צבאי), אני לא מכיר אותו יותר מדי אבל מספיק כדי לדעת שהוא בן אדם טוב.
המחיר ששילמתי היום על המעבורת שיכנע אותי לא להצטרף אל ה”אכול כפי יכולתך” של השלושים פזו שהבטחתי לסף שאצטרף אליו, כמו גם הרצון לחזור ולישון טוב לפני הטרק (התעכבנו הרבה עד שיצאנו). היום ביקרתי יחד עם סף, שחר (הג’ינג’י של סף, מוזר לקרוא לו כך אבל ככה הוא אצלי בראש) וזוג הבנות שדור רדף חיפש אותם ביום שהגעתי לכאן כדי להביא אותם להוסטל שלו למוזיאון סוף העולם. “המוזיאון באושוואיה הוא המוזיאון היחיד שכולם מבקרים בו”. מצאתי שם מסכה מבהילה ששמה היה שי, קניתי גלויה שלה לשלוח הבייתה. החלטתי לשלוח סבב גלויות כל חודש לערך.
מיטל פתחה לי זוית חדשה לגבי מושג העבודה. בארוחת צהריים לפני/ אחרי המוזיאון הכרתי קצת את שתי הבנות. הבלונדינית, מה לעשות, התבררה כדי טיפשה, מעצבנת וסתם בחורה לא כיפית. חברתה היא נראה לי הצימחונית היחידה שלא אוכלת ירקות אלא ג’אנק פוד נטו. בשלב מסוים אחרי שרובנו ניסנו להסביר לה שהתזונה שלה לא בריאה התעצבנה עליה הבלונדה בטענה שהיא תמיד מספרת את זה בשביל רחמים/ תשומת לב. הזוג בנות האלה חזרו מעוצבנות בערב כשגילו שהגברת במכבסה לא תיקח מהן את הכביסה כי “יש לה יותר מדי עבודה”. איך זה יכול להיות? שתשאר עוד קצת זמן ותעשה גם את הכביסה שלנו. מיטל תמכה בכובסת, איזה מן סיבה יש לה להישאר יותר במכבסה? כסף, כמובן. ואם יש לה מספיק או אולי חשוב לה יותר לחזור הבייתה ולנוח או לדבר עם הבן שלה ובעלה? גם אם זה אומר שהיא מפסידה כסף. מוסר עבודה של חיים לפני כסף (או אולי סתם עצלות לפי צמד הבנות)
בזמן שחיכיתי לסף והג’ינג’י שלו למסעדה, צפיתי בה בפעילות מוצ’ילרית טיפוסית – הניסיון לדחוס את כל הרכוש שלך לתוך התיק. לצערה היא קנתה תיק קטן נפח כי זה היה היחיד שהיה נוח לה וכעת היא מצמצמת עוד ועוד. תוך כדי סיפרה לי על כמה היא לא נהנת ולא מתחברת לאנשים. היא לא חשבה שכך זה יהיה בדרום אמריקה, ולבסוף על בגידה של בחורה שהכירה באל קלפטה וחשבה שהיא יכולה לסמוך עליה.
בזמן שחיכיתי לסף והג’ינג’י שלו למסעדה, צפיתי בה בפעילות מוצ’ילרית טיפוסית – הניסיון לדחוס את כל הרכוש שלך לתוך התיק. לצערה היא קנתה תיק קטן נפח כי זה היה היחיד שהיה נוח לה וכעת היא מצמצמת עוד ועוד. תוך כדי סיפרה לי על כמה היא לא נהנת ולא מתחברת לאנשים. היא לא חשבה שכך זה יהיה בדרום אמריקה, ולבסוף על בגידה של בחורה שהכירה באל קלפטה וחשבה שהיא יכולה לסמוך עליה.
שאלתי אותה אם היא רוצה לנטוש את הסידור ולבוא לאכול במסעדה. סיפחתי אותה אל סף והג’ינג’י אותם נטשתי בכניסה למסעדה.
חזרתי להוסטל ודיברתי קצת עם זוהר. נראה כמו משוחרר טרי, ההיכרות הרשמית שעדיין רגיל אליה במקום סתם דיבורים וקישקושים. אתה יכול לדבר עם מישהו שעות ולא לדעת עליו יותר מדי חוץ מזה שאחד מתחומי העניין שלו הוא נגינה ב-עוד ערבי. שווה לשמור איתו על קשר, הוא גם מתכנן לחזור דרך ארצות הברית כדי לעבוד שם. בלאס ווגאס אם לדייק כדילר באחד השולחנות דרך הדוד שלו. הייתי שמח לעבודה שכזו, אלא שאני יודע שאני לא אשמור איתו על קשר רק בגלל זה.
כיף בעברית, בלי לחשב זמנים ושדות סמנטיים של שפות זרות, פשוט לשפוך שטויות וזו עוד סיבה לכיף הזה.
Ushuaia
loading map - please wait...