אינקה טורס, פונו (פרו)לפני שנה וקצת נהרגה מורן כליפא ז”ל בתאונת ראפטינג. כשהגעתי לקוסקו לפני שבוע וחצי נהרג ישראלי בהתפהכות אוטובוס שנסע מאיקה לקוסקו. יומיים לפני שהגעתי לבואנוס איירס נדרס למוות ישראלי שניסה לחצות את הכביש. יום אחרי הטיפוס לויאריקה, קיבל שם רופא ישראלי בן 45 התקף לב ומת. טל שליט ז”ל נפל לתהום בדרך המוות ביום שהגעתי ללה פאז.המוות רודף אחרי? אני רודף אחריו? “תופסת מלאך המוות”?
לא, סטטיסטיקה.
אני בטוח שלא סתם קוראים לדרך המוות “הדרך המסוכנת ביותר בעולם” אבל לפי כמות התיירים (ישראלים ולא ישראלים) שמסתובבים להם עם חולצת “שרדתי את דרך המוות על אופניים”, היא לא נראית כל כך מסוכנת. כי ככה מודדים סיכון, סטטיסטית. כמה פצועים/ הרוגים לכמות האנשים שנסעה שם.
אומר לכם דוגרי, אין לי את המספרים. אני לא יודע כמה מטיילים מתו על פסגת הר הגעש הויאריקה בפוקון, או כמה רוכבי אופניים נפלו לתהום בדרך המוות לרורנבאקה (ורובם היו בזמן שעל הדרך נסעו גם אוטובוסים ומשאיות). אבל באותו שבוע ששליט ז”ל נפל לתהום, נהרגו חמישה נהגי אגד בתאונת דרכים בארץ כשנסעו ביחד למשמרת. כמה? חמש מאות לשש מאות איש ימותו השנה בכביש… הדיסק ישן, אבל לצערי המספר לא השתנה.
אני מתכוון לרכב עליה. למרות שברגע שהדברים האלה קורים קרוב אליך שום מספר לא ישכנע אותי, אני לא חושב שאף יוכל להגיד לי שלעלות על ההגה בארץ, או סתם למכונית יותר בטוח מהדרך הזו.
האירוני זה שאנשים מהארץ, עם פיגועי התאבדות, אולמות שקורסים, צבא שהוא לא בדיוק צבא הישע, גשרים שמתמוטטים, פיגועי ירי, מנופים שנופלים, רקטות שעפות באופן יום יומי, או סתם דקירות כי אנשים נסעו לאט/ מהר מדי, מדברים איתי על לקיחת סיכונים
הנוף המדהים שמלווה את דרך המוות
מתארגנים לצאת לדרך, דרך המוות…
על רקע הדרך עם קסדה (כי זה מה שיציל אותנו…)