07/04/2012
מתחת לכילה בפארק מדירי
בוליביה
מתחת לכילה בפארק מדירי
בוליביה
איפה אתם עושים את הסדר? למה שזה שאנחנו בלה פאז פוטר אותנו משאלת סדר פסח הקבועה? לא.
כי אפשר לעשות כמו שכולם עושים – עם חב”ד. אבל אז יש שני בתי חב”ד כי כבר אין מקום באולם אז פתחו גם בבית חב”ד. או שאולי אתם עושים אצל דני, בעל הפיצריה מתחת ללובו, שכבר מזמן יודע עברית. או סתם להסתפח אל אחת הקבוצות שעושות סדר לבד. כמו החבר’ה ששכרו את המסעדה הערבית ועושים שם סדר פרטי.
וכמו בכל חג אתה נוסע לבקר את סבא וסבתא. טוב הם לא בדיוק שלך, וגם לא בדיוק נסעת לבקר אותם. אבל אתה נוסע לקנות מצות. אצל מישהו שקוראים לו אבל’ה, שנותן לך איזו כתובת הזויה. נהג המונית מנסה לברר אם אתה רוצה אל הרחוב העליון או אל הרחוב התחתון וכשאתה אומר לו את השם של השכונה הוא כבר גובה ממך מחיר כמעט כפול. ברחוב שולח אותך איזה בעל דוכן לצד השני, אל תחנת המשטרה שלידה הבית היהודי. אתה ניגש לשוטר לשאול אותו להכוונה מדויקת יותר יותר והוא נופל עליכם ולוקח דרכונים. איכשהו אתם מגייסים תצלומים דהויים מהפק”לי חירום שכל אחד סוחב על עצמו. מקווים שהשוטר ישחרר אותכם מביקורת הפתע הזו וישחרר אותכם למצוא את המצות שלכם. אחרי שהוא נעלם עם התצלומים אל תוך המבנה, יוצאת אליכם גברת נחמדה ששואלת אותכם מה אתם מחפשים. אתה מבין שלא כולם מגיעים לכאן כדי לקנות מצות… “מהשנה או מהשנה שעברה?” אתה חושב שהיא צוחקת ועונה שזה לא משנה כי בכל מקרה יש להן את אותו טעם.
פתאום את בתוך בית האבות של סבתא כמה עשרות אלפי ק”מ מזה המקורי. ניצולי שואה שבקשוי מדברים עברית וחוזרים אל שפת האם שלך גורמים לך להרגיש שטוב שיש לך לאן לחזור.
כמו בבית אתה נכנס לפקקים שלפני הסדר רק שבל פאז אלה הפקקים הרגילים של סוף יום. והמונית שתפסתה מסיעה גם בחורה שגדולה ממך בארבע שנים, ועושה כבר את הטיול השני שלה בעולם ורק כדי שלא נגיד שלא היו גם טיולי צופים בפסח הזה, אז היא זוכרת אותך מהצופים. גם אתה נזכר בה במעורפל, הרי גרתם באותה שכונה.
הכניסה לבית חב”ד נראית כמו כניסת למסיבות של אחרי הסדר, בסוף גם מחכים לך השוטרים שלוקחים ממך את הכרטיס כניסה.
הכניסה לבית חב”ד נראית כמו כניסת למסיבות של אחרי הסדר, בסוף גם מחכים לך השוטרים שלוקחים ממך את הכרטיס כניסה.
את סופר את הדפים לשולחן ערוך, מתחמק משיחות עם אנשים שאין לך כח אליהם. מנופף לאנשים שבדיוק נכנסים , ואין לך שמץ של מושג מי הם, כי הם הכי בהלם ומנסים לזהות מישהו שהם מכירים בתוך האולם הענק.
עם הבחורה העצבנית הזו, שנמצאת תמיד בכל מקום, ומונעת כל אפשרות של זירוז תהליכים לכיוון השולחן ערוך.
אולי טוב שיש דברים שלא משתנים. עוגנים שכאלה שאתה יודע שתוכל להישען עליהם. גם אם זה אומר שאתה נגרר עם חבילת מצות לפאמפס ולג’ונגלים של רורנבאקה ולפנטז על חמץ.
אולי טוב שיש דברים שלא משתנים. עוגנים שכאלה שאתה יודע שתוכל להישען עליהם. גם אם זה אומר שאתה נגרר עם חבילת מצות לפאמפס ולג’ונגלים של רורנבאקה ולפנטז על חמץ.
Madidi National Park - Bolivia
loading map - please wait...
עם קופסת המצות שרכשתי בחדר המלון בלה-פז
התור בכניסה אל סדר פסח של חב”ד בלה-פז