April 29th 2007 – כסף

29.04.2007
באוטובוס בוליבאני לקוסקו (פרו) -כסף

– בוא’נה כולה חמש עשרה. רוצה אחד?
– כן, תעמיס. שיט, אין לי כסף קטן. רק מאה. תשים עליי נשמה? אני אחזיר לך אחר כך.
– אין בעיה אחי, אבל בטוח יש לו עודף. זה לא בוליביה.
– אשכרה. תגיד גבר חמש עשרה זה לא קצת יקר בשביל זה?
– לא יודע אח שלי. תחשב. כמה זה שלושים שקל, לא?
– לא, לא זה הריאל הברזליאי המזוין הזה. פה זה כפול אחד וחצי.
– יענו 5.22? כמה החרא הזה עולה בארץ?
– חצי שנה לך תזכור. ‘זוב את זה. לך תמצא שם אחד כזה.
– כשאתה צודק… אתה לא טועה. אבא שלי ישב לי פעם על הראש וחישב שזה 1.3. היה לו לפעמים משעמם טילים כשהוא בא לבקר.
– אבא ש’ך לא בא לבקר אותך בפרו?
– כן. למה?
– כי פה זה בכלל לא סול.
– לא? אז מה זה?
– אנא עארף? ת’צאל ת’מוכר.
– מה שתגיד. באנגלית אני לא מצליח אז נראה לך בספרדית?
– מה ספרדית עכשיו באמצע היום?
– יו… איזה סתום אני. תמיד שוכח.
– חצי שנה בדרום אמריקה ואתה עדיין לא קולט, אה? כולם מדברים עברית.
– פרדון, איך קוראים לזה?
– כסף.
– לא מה השם של זה?
-שקל.
– אה… נכון..
– וואלה… צודק הבן אדם… ”