May 15th 2007 – וויאואש

15.05.2007

שלום נשמות טובות

היה לכם קצת שקט כי טיילתי לי בוויאואש במשך שמונה ימים אבל זה רק אומר שעכשיו תקבלו מייל מעיק…
מתי היה הטיול שנתי האחרון שלי? לפני כמה שנים טובות. וככה נראה הטיול הזה בהתחלה – 10 ישראלים עולים על מונית ומתחילים לסוע. בדיוק כמות האנשים שנשארים בטיול שנתי אחרי שמעיפים את כל אלה ששתו בלילה, וגם אותו סוג כי אף אחד מהם לא מעשן, לא שותה (חוץ מיין קידוש) ולא משחק סונקר (אלא אם כן זה חינם בקילומבו). הקשר בין כל החברה היה לא ברור משהו, אבל התהבהר אט אט.

קודם כל כל הטרק הזה הוא כמו ¨ביום ראשון תפוחי אדמה, ביום שני תפוחי אדמה… וביום שבת, הפתעה גדולה! שתי מנות של תפוחי אדמה¨. מה ‘זתומרת? שכל יום מתחיל או מסתיים בפאס – חציית רכס הרים. ובעברית פיסטון רציני….

כולנו פינטזנו על שושי המתוקה שקיוונו לפגוש אותה ביום הלפני אחרון.

ככה טיילנו לנו בשלווה בין עמקים יפים, הרים מושלגים ולגונות עם שני מדריכים שלא סגורים בדיוק על עצמם (¨כמה זמן יש עד המחנה?¨- “תלוי את מי אתה שואל”). כל יום הסתיים בשעה שלוש, מה שהותיר לנו די זמן לזיוני שכל ולמשחקי קלפים – והמשחק הנבחר: שיטהד (¨מה אתה מאיים עליי עם הקינגות האלה?¨= מלכות).
ביום השלישי – אחרי שלא נישאר לאף אחד זוג גרביים יבש אחד, בגלל הגשם ואחרי שהבנו את הקטע של השוחד (אתה משחד אותם ואז מקבל קבלה – לי זה נראה הגיוני), הגענו למחנה שבו חנתה עוד קבוצה. ¨כוסאחתק, עוד יום גשם רק שלא יהיו צרפתים¨ התפללנו לבורא עולם. הם היו צרפתים, אבל לפחות לא ירד גשם. רק שלג. זה גרם לכולם שמחה מרובה עד שהבנו את המשמעות שלו (האוהלים נטו לקרוס).

ביום לפני האחרון העיר אותנו אסף (שטען שהוא לא איש של בוקר אבל אחרי 31 שעות שינה, ברור! שתהיה לו אנרגיה) בקריאות ¨שושני הגיעה!¨

שושי הייתה כבשה והיא הייתה מאוד טעימה. אחרי ששיחקנו אותה קצבים ונהנו לבתר אותה (אין כמו שחיטה של כבשה על הבוקר).

זהו חזרנו לנו הבייתה עייפים ומרוצים.

ביי