04.06.2007
אני כותב לראשונה בעט החדש שלי. הכי זול שמצאתי – חצי דולר באיזה דוכן, בברודווי בצד העליון של מנהטן.
זה הדבר היחידי שקניתי אתמול, זה ועוד שיחת טלפון במטבע של רבע דולר, כדי לגלות שאני לא עובד היום. אני נוסע על החופשי חודשי שקניתי. אני שותה מי ברז עם תרכיז. השינה בחדר שאני שוכר לתק’ שבועיות כי אין לי את הכסף לפיקדון החודשי (ערכו כערך שכר דירה חודשי – 500$ והוא משולם יחד עם שכר הדירה הראשון). הבידור שלי זול ככל האפשר – חינם. את דברי אני מקליד בספרית ברוקלין, מרחק של שעת נסיעה ברכבת התחתית מביתי, שם אני זכאי לשעת מחשב חינם.
מקליד ושולח לעצמי את הרשימות הישנות. הספריה מספקת לי את השעשועים – הספרים, ספרים בעברית. החברות בחינם. דפים אני אוגר ממקורות שונים. מתקלח פעם ב-, מכבס פעם ב-. את האינטרנט מספקת לי חנות Apple, שנמצאת במרכז מנהטן.
אני אוכל דגנים בבוקר וארוחת ערב של אורז ונקנקיות בערב. על החומוס וידיעות אחרונות אני מוותר. מתכלב לרמות הנחותות ביותר כדי לחסוך בכסף. מחטט בפחים ומחוץ להם. פחיות ובקבוקים שווים 5 סנט, 20 שווים דולר, אבל רק מסוימים (קוקה קולה, פפסי… בקבוקי מים המכונות לא מקבלים). כך הסביר לי זקן בתור למכונות הפחיות, הסתכל על שתי השקיות המלאות שלי, ספר חמישה בקבוקים והוציא רבע. “קח חבל שתחכה בשביל זה עד 3 בצהריים”.
עד שהבנתי שיש גם אוכל בפחים. אתמול אכלתי לשובע מאוכל שמצאתי. תחילה קופסאת עוגה עם מתוקים מעולים. אח”כ מרק עוף עם קרוטונים מטוגנים ולבסוף חצי המבורגר. מתוך פחי האשפה. היום הכי משביע בניו יורק עד כה (לא כולל את חבילת עוגיות השוקולד צ’יפס שמצאתי באותו בוקר).
loading map - please wait...