12.08.2007
לאט לאט, התנחלה לה המחשבה הזאת בראשי ותפסה לה מקום לגיטימי בין צורות החיים. למה לא בעצם?
מה כל כך רע באפשרות הזאת האני כל כך מתנגד לה? לדרך המחיה הזאת שכל כך צרם לי עד כה?
הייתה לי מחשבה שלילית, לדוגמא, על אנשים שלא מוכנים לנקות את החרא של עצמם. שלמה קשטן טען לא פעם כי אין שום רע בזה שמהנדס הטילים לא יודע איך לתקוע מסמר בקיר. הוא מתעסק במשהו לא פחות חשוב. הוא פשוט יזמין מישהו שיעשה את זה בשבילו. עד עכשיו לא עיכלתי את זה באמת. ואם כל כך חשוב לי הקטע הזה של לנקות חרא – אז הם אוספים את החרא של הכלבה…
זה בסדר גמור שיהיה לך בית גדול, גם אם אין לך מה לעשות עם כל החדרים האלה. שתהיה לך מכונית יקרה ונוחה עם רדיו לוויני, עם ספוילר אלחוטי, מערכת ניווט אלחוטית ושליטה אלקטרונית. מערכת קולנוע ביתית עם רמקולים בגובה שלך, מסך טלוויזיה ברוחב של אישתך, בסים נמוכים יותר מגיסתך ועוצמת קול שתבהיל אפילו את חמותך. להתלבש יפה, פשוט כי זה יפה גם ביום יום. להיות מנומס. להרוויח כסף גם אם בלי באמת לתרום לתל”ג של המדינה. אני בכל מקרה מתנגד לשיטת מדידת איכות החיים כקשר ישיר לרמת הצריכה שלך. אז מה ‘כפת לי אם המקצוע הזה תורם או לא?
עם תחביבים, גם אם הם עולים כסף. להוציא את הכסף כדי שיהיה מקום לכסף חדש… לא כדי לעזור לצמיחה או לעודד את ממשל בוש. פשוט מאוד כי יש לך כסף, בשבילו עבדת, קרעת את התחת ואת הראש, כדי שעכשיו יהיה לך כיף ונוח.
להפסיק להיות אנטי גיבור, שמנסה להתמודד עם המציאות. זה שלא שולט בחיים שלו ורק מנסה להרים את הראש שלו מעל לזרם המים של החיים. להתחיל להיות הגיבור, שמעצב את המציאות, מחליט, משפיע. כמו סכר שיושב על הנהר ומשנה את המהלך שלו. כבר לא להיות אותו דפוק מקצועי, זה שתמיד נדפק, המקצוע שהמשפחה שלי שיכללה לידי רמת מומחיות גבוהה (מעבר לרמת הפולניות הממוצעת והרגילה).
אבל גם זה לא פשוט כל כך, כי כשאתה גיבור… לא כולם אוהבים אותך. ובשבילי, במיוחד בשבילי זה חשוב.
loading map - please wait...