24.08.2007 – קרובה מאוד רחוקה
“גד, חוה רוצה לדבר איתך.”
זה כבר היה חשוד. חוה היא הבת דודה של אבא שלי. כשהיינו בארץ מעולם לא יצא לי לדבר איתה מעבר לכמה משפטים מסביב לשולחן ארוחה שהייתה עורכת מדי פעם.
כשהייתי בניו יורק – יצא לי לדבר איתה כמה משפטים מסביב לשולחן של ארוחות שבת שהייתה עורכת לילדים שלה, ומזמינה אותי. טוב, אולי משהו השתנה.
היה לנו דיון ארוך על איך להעביר DVD לניו -יורק דרך האינטרנט. איך מעבירים את ברכת יום ההולדת המצולמת לבת שלה, סתיו בניו יורק. זו שהקמתי אצלה האחזות בדירה בניו יורק.
הגענו למטרה שלשמה התכנסנו כאן היום, זו שהגברת ת’כלס רצתה לדבר איתי בגללה.
“אחיינית של בעלי לשעבר, קרובה מאוד רחוקה, מגיעה מפרו בדצמבר, לסמינר קרב מגע בארץ. רציתי לדעת אם תוכל לארח אותה.” (איפה בדיוק, ברווח שבין המיטה שלי למיטה של השותף שלי במעונות?).
“כבר דיברתי עם אבא שלך והוא הסכים.” (אז מה את רוצה ממני?),
“אתה מסכים?”.
טוב, אז אני הולך לבלות את השעות הפנויות הבודדות שלי מהלימודים בלהיות בייביסיטר לילדה קטנה מפרו שהיא קרובה מאוד רחוקה – אז כמובן אמרתי לדודה…
“בטח, אני צריך לשפר את הספרדית שלי.”
הגענו למטרה שלשמה התכנסנו כאן היום, זו שהגברת ת’כלס רצתה לדבר איתי בגללה.
“אחיינית של בעלי לשעבר, קרובה מאוד רחוקה, מגיעה מפרו בדצמבר, לסמינר קרב מגע בארץ. רציתי לדעת אם תוכל לארח אותה.” (איפה בדיוק, ברווח שבין המיטה שלי למיטה של השותף שלי במעונות?).
“כבר דיברתי עם אבא שלך והוא הסכים.” (אז מה את רוצה ממני?),
“אתה מסכים?”.
טוב, אז אני הולך לבלות את השעות הפנויות הבודדות שלי מהלימודים בלהיות בייביסיטר לילדה קטנה מפרו שהיא קרובה מאוד רחוקה – אז כמובן אמרתי לדודה…
“בטח, אני צריך לשפר את הספרדית שלי.”