05.05.2007
הוואראז,
היי נשמות!
עכשיו תקבלו מייל שלא ברור מה אני להגיד בו.
קודם כל הגעתי להוואראז בצפון פרו אחרי נסיעה שהתחילה מאיקה… לא סליחה מקוסקו … לא, רגע. יצאתי מלה פאז לפני שבוע לערך, עצרתי בקוסקו לראות כמה אנשים חשובים ולגלות שראפטינג של שלושה ימים ברפיד 5 עולה רק 190 דולרים!
למזלי מצאתי חברים ותיקים בדיוק כשהגעתי, והצטרפתי אליהם לסבב סימוני ה-V שלהם על כל מסעדה בסמטת המציקים. כמובן שגם ראינו את שני חצאי הגמר של גביע האלופות וקינחנו עם ספרות זולה אחרי שאף אחד לא הסכים לראות את הסרט “300” (משום מה גם לא משדרים אותו בלה פאז, מה שעלול לגרום לתקרית דיפלומטית בין בוליביה ויוון…).
אחרי יומיים של עשיית… איך אני אגיד… כלום! נטשתי את הרעיון הזה, והמשכתי לאיקה שיושבת מוקפת בדיונות חול ענקיות. עלינו על באגי שאחרי נסיונות התאבדות כושלים, הביא אותנו כל פעם לראש דיונה חדשה שממנה, התעקשנו להוכיח שאין לנו שמץ של מושג איך עושים סנובורדינג. לכן המצאנו ספורט חדש שנקרא ¨בוא נתגלגל בחול עם לוח עץ שקשור לי לרגליים¨. גם זה קצת נמאס עלינו לכן עברנו להחליק על הבטן כמו כולם.
כמו שהבטחתי לכם – עכשיו הפסקה לכו קנו פופקורן וקולה ותחזרו. השתנתם? יאללה זריז.
מאיקה נסעתי ללימה – עיר הבירה של פרו והעיר שהאטרקציה שלה מוגדרת כ¨יש מקדונלדס, דאנק אנ’דונטס ופיצה האט – לכו תאכלו¨. שוטטתי במוניות בין החברות השונות (כמו שהוסבר לי הפרואנים לא מאמינים בתחנות מרכזיות אלא ב¨לך חפש את החברה שנוסעת לשם¨) עד שמצאתי לי את החברה שנוסעת היום להוואראז.
אחרי שעליתי בטעות על האוטובוס הלא נכון (קצת לחוץ אז מה!?), התחלנו עוד נסיעה עם סרט באנגלית שאי אפשר לשמוע ותרגום בספרדית שאי אפשר להבין. בסיומה מצאתי את עצמי כמעט נוסע למוסך של החברה – למזלי הדיילת שכחה משהו וגילתה שאני עדיין ישן בקומה העליונה (מי אמר מסיבת סוף מסלול?….)
בסוף מצאתי הוסטל עם גברת נחמדה ששלחה אותי להתקלח ועשתה לי קצת פעילויות גזירה ויצירה ברמה של מבחני הדסה.
בתקווה שמחר אצא לטרק ולא תשמעו ממני למשך שבוע (יאללה תחשבו שזה פטור מזיוני מוח).
ביי נשמות תהנו לכם שם!