הגשם מטפטף ומכה על האוהל, אני יבש למרות שכל לילה אני נכנס לישון באוהל בחשש שמא אתעורר רטוב. סנופי היא נקודת קיטוע, זה Snupie באנגלית, שי החליט לקרוא את זה כ-סנופי ומאז ועד היום כך זה נשאר. היום הגענו לסנופי 23. קיבלנו מפה רצינית ביותר – קיטועים וסיפורי דרך כמו שמלמדים אותך בצבא עם תמונות ותצלום צד (שמבהיר לך בדיוק מתי אתה עולה ומתי יורד). את המפה הביא לנו הנהג שהסיע אותנו לכאן מהמזח. קפצנו לאכול במסעדה שבכיכר, הזמנו מתוך תפריט ספגטי ברוטב בולונז, ספגטי פטריות מוקרם וסטייק פילה…. לא. פשוט אכלנו את הדבר היחיד שהם בישלו באותו רגע, מרק בשר בקר וסלט (אני התבלבלתי בין פרה לסוס ובגלל זה ביקשתי בלי בשר. בגלל זה עדיף לא לדעת ספרדית, פשוט להצביע ולשאול “מו?”) וקינחנו בתה וקפה. הם שניהם שולפים מדי פעם סיגריות קטנות מהודו שנקראות בידי (זה גם השם קוד שלהם להפסקת עישון), אלו סיגריות אקליפטוס בלי פילטר מהודו. הבחורה האמריקאית בהוסטל בברילוצ’ה עישנה אותן ואנחנו הסתלבטנו עליה קשות “את מעשנת אקליפטוס?”.
אחרי שהתבלבלנו לנו קצת בין הרחובות בעיר הגענו למשרד שם אמרו לנו, אחרי שמילאנו טפסים מפולפלים, כי נאלץ להמתין שעה כיוון שהסירה מתעקבת על המזח בצ’ילה. דקל הלך לחפש אינטרנט כדי לנצל את השעה, רק שאחרי עשר דקות העמיסו לנו את התיקים לרכב וביקשו לסוע. שי יצא לחפש אותו. זה לא עזר והבחור הגיע אחרי שעה וטען כי היה באינטרנט מעבר לפינה.
חשבתי לעצמי כמה יהיה לא נחמד אם סף או דור, שכרגע ישנים איתם בהוסטל, יספרו לזוג ההולנדים שיצאתי בלעדיהם לטרק. עכשיו אני מרגיש יותר טוב, לא כי לא יספרו להם אלא כי אני יכול לספר להם בעצמי. הם היו שם על המזח עדיין מחפשים טרמפ על סירה. הם לא התעצבנו, כי מצאו סירה שיוצאות עוד כמה שעות. “אני בטחתי בך” אמר לי בחיוך פים ורץ לקנות מצרכים לטרק משאיר את החבר שלו לשמור על התיקים.
העניין שהם מצאו טרמפ וחסכו את המאה חמישים דולר דיגדג אותי לכמה שניות ונעלם. רק המחשבה על
עוד טרק עם אירופאים ובקצה העולם הרגיע אותי כשעשיתי את הבחירה הנכונה. גם אם הייתי תופס איתם
טרמפ בחינם פשוט לא הייתי נהנה.
העניין הזה על המשוואה המונחה ביסוד הקיום (לא, לא E=mc2) אלא זמן=כסף. הרי אנחנו מתקמצנים כדי לטייל יותר זמן (“אני חוזר כשאתגעגע או כשיגמר הכסף”), וכך גם אני. מנסה פשוט למצוא דרך להעביר את ששת החודשים האלה במינימום נזק לכיס. הרעיון החדש הוא לא להתקמצן על הדברים שאתה אוהב ורוצה גם אם זה אומר לחזור מוקדם יותר לארץ.
על הסירה המהירה אל קצה העולם
מטפסים אל הרכס שבקצה העולם