ברקע מתנגן דיסק של בוב מרלי ובפינה מתחת לעץ האשוח מעשנים שני מקלות קטורת ריח נעים. הגרמנים יושבים במטבח יחד עם האנגליה עם הראסות והפירסינג באף. מה שכן אני אוכל איתם טוב. היום בבוקר ארוחת בוקר אבל טובה, ואתמול בערב פירקנו שלושתנו קילו מאתיים של בשר בקר. היום ראשון לכן לא שלחתי אתמול כביסה ולא נתתי את הנעליים לתיקון. הם היו חוזרים רק מחר. מחר, או אפילו היום הייתי רוצה להיות כבר בפונטה ארנס. אני אלך מאוחר יותר להוסטל הישראלי כדי להיפרד מדור ואולי למצוא לי שותפים לנסיעה לארנס.
אותו יום מדכא התגלה כיום מנוחה מעולה. את ארוחת הבוקר עשיתי בשמש על גדת הנהר. הגרמנים תפסו את הנקודה אחרי, מכיוון שהתעוררו מאוחר יחסית. עלינו לתצפית שבה יכלנו לראות את מפולות השלגים , המשכנו הלאה אל העמק הצרפתי שהיה יפיפה. חזרנו לתצפית לארוחת צהריים ושנ”צ נעים, שבו נשרפו השפתיים שלי, אל מול מפולות השלגים. לידנו צמד בנים וצמד בנות ישראלים. בערב ירדתי למחנה התחתון פה, כדי לברר כמה פרטים על פונטה ארנס. הבנים לא היו, אבל הבנות כן. הן לא סיפקו לי שום מידע חדש אבל קצת פירה ותה עם עוגיות עשו לי נחמד. התנדבתי לשטוף את הכלים כמחווה על האוכל, שם גיליתי ליד הכיור את נוגה. לא חישבתי את זה נכון, עקפנו אותם ביום, אבל היום חזרנו לאותו מחנה. עליתי איתה למעלה, למחנה שבו נמצא האוכל שלי.
חלקתי איתם את מנת האורז שלי וקנסתי אותם בתמורה בפירה. חיימון הכריח את נוגה לאכול למרות שהיא טענה שהיא שבעה מהכריך שהיא אכלה לפני. כך שארוחת הערב לוותה בתלונות מצידה על כך שחיימון מתייחס אליה כאל ילדה קטנה ועל כמה חרא השק”ש של Doite שהיא קנתה. הוצאתי את בקבוקון היין שסחבתי ומעט יין בשביל הקידוש, חיימון לקח על עצמו את העניין. הסתבר שסף התעצבן עליהם לפני הצהריים ו”הוציא את כל הרוסיות שבו” להגדרתו. העניין הזה קצת הפחיד את החברים שלו. לקינוח תה עם ג’ינג’ר ועוגיות (הם מאוד נהנו להגיד “זה לא באמת ג’ינג’ר“, ביטוי שהגיע מהמגזין בלייזר והוביל לדיון על נפלאות המגזין). את אלה ואת האחרות חיסלתי למחרת בהתקפי נישנוש נוראיים.
למחרת בבוקר יצאתי מוקדם כי בכל מקרה הגרמנים הולכים יותר מהר ממני. הלכתי די מהר ולבדי רוב הזמן, כולל קטעים ממש יפים על שפת הלגונה. הם השיגו אותי רק בעשר דקות האחרונות שבהן פגשתי על הדרך את דור שירד מהטורוסים.
המשכתי עם הגרמנים עד להוסטל ממנו יוצאים השאטלים לכניסה לפארק. חיסלתי את כל הסלמי שנשאר לי, והיה מיועד לשתיים שלוש ארוחות צהריים, בסיוע גרמני, שנעץ בי מבטים של “אנחנו לא מאמינים שסתם סחבת את הכמות הזו עד עכשיו, ורק דקה לפני שחוזרים לעיר אתה מוציא אותה”. בדיעבד מסתבר שגם רן ומרצ’יאנו היו אמורים להיות שם, אבל לא פגשתי אותם. הבנות שאכלתי איתן אתמול יצאו אל שבעת האגמים עם שניהם. בכישרון רב הצליח רן, אחרי שרשרת שירי צופים, להפוך את הג’יפ שבו נסעה הרביעיה. 900 דולר קנס לאחד, לפנים או לדיוק – לכיס.
כשדור הגיע אל השאטל הוא שלף את כיסוי הגשם מה שגרם לי כמעט “לגמור כמו מוטי בננה בצריך” כדבריו של אחד מחבריו של דור שהתעקש על כך שכל משפט שני שלו יהיה ציטוט ממבצע סבתא.
חזרנו, התארגנו, אכלנו המבורגר לפני שהלכנו לקניות לארוחת הערב (אסור ללכת רעבים לקנות אוכל), וארוחת ערב מפלצתית. הגרמנים דאגו לפחית בירה לזמן הבישול ובקבוק לארוחה. אני חצי השתכרתי מהפחית והאוכל סימם אותי לחלוטין, לכן כשהם ביקשו להרים כוס לסיום הטיול המוצלח אני הסתפקתי בכוסית. אחר כך ישבתי קצת עם הישראלים למעלה, הם תיכננו לצאת לטרק ולא נעזרו בכך שבדיוק חזרתי מה שגרם לי להתעצבן. ישבה שם בחורה כוסית בלונדינית אבל מצאתי אותה לא בשבילי בגלל משהו שאמרה על חברותיה.
התכרבלתי לי אל מול “עיר החטאים“, את הכוס שלי שנשברה החלפתי בכוס מתכת מהמטבח של ההוסטל. באמצע הסרט יצאו הישראלים למסיבת רגאיי.
עם הגרמנים בפארק הלאומי טורס דל פיינה
loading map - please wait...