16.03.2007
שלום
מה שלומכם? תכתבו לנו ותשלחו תמונות. חזרנו מטרק של 4 ימים מסביב להר האזנגוואטה (Hazangate), שחלקו הגדול היה מסע על פרדות שאחת מהן העיפה את אבא מעליה (לכוחותינו שלום). אנחנו מתכוונים השבוע לעשות ראפטינג על אחד הנהרות באיזור, ולאחר מכן לנסוע לג’ונגלים של פרו ולקנח בטרק של 4 הימים שיסתיים במאצ’ו פיצו. ככה שיכול להיות שלא תקבלו מיילים מאיתנו בזמן הקרוב (נגיד… 14 יום?).
לטרק ההאזנגווטה יצאנו אחרי שהלכנו לסוכנות טיולים בשם מאוד מאוד מפתיע – הבית של פיסטוק. כמו בשיר היו הפתעות ואחרי שעה מצאנו עצמנו מקפלים את התיקים שרק באותו בוקר העברנו לשם (צ’ק אין וצ’ק אאוט מאותו הוסטל תוך שלוש שעות), ועולים על אוטובוס (מיניבוס יותר נכון) של 5 שעות לעיירה נידחת (אתם לא מבינים כמה).
את הלילה הראשון העברנו במשחקי יניב (דנה תתרגמי לאימא), שאבא למד אחרי שנטש את רמבו 2 שהקרנו לעצמנו בחדר (אין כבישים, אבל יש טלוויזיה ומערכת סטריאו).
בבוקר עלינו על הפרדות אחרי טיפוס קצר, בין הרבה מקומיים שרצו ¨מתוק¨כל פעם שראו אותנו, עלינו על הפרדות והתחלנו לטפס עד מתחת להר ההאזנגווטה שם ישנו. בבוקר קמנו – ו… יש!!!! אין בית ספר! הכל מכוסה שלג! מראה מדהים.
את הטרק המשכנו עד שאחרי הצהריים התחיל לרדת עלינו ברד. כולנו הוצאנו את מעילי הגשם וירדנו מהפרדות כי מסוכן מדי. ככה הלכנו לנו עד שהגענו לקבוצת בתים שהם ההפתעה של הטרק – המעיינות החמים. אחרי שהחלטנו שאת הלילה אנחנו מעבירים בתוך מבנה ולא באוהלים נכנסנו אל המבנה שעליו היו רשום, בעברית, “צ’חנטה” ולא אל זה שעליו היה רשום “אכסניית” (גם בעברית)
ככה בילינו את הערב במעיינות, וחזרנו פנימה לאכול את המרק והאוכל הטעים שבישלו הפרואנים יחד עם שקדי מרק של אוסם (שהיו הפיסגה הקולינרית של הטיול אחרי הג’לית והבמבה).למחרת חזרנו לקוסקו בעשר בלילה אחרי נסיעה ארוכה שכללה עצירת ביניים קצרה של שעה וחצי (שוב מתוך נסיעה של חמש שעות). שם גם העמדנו את קיבתנו במבחן האוכל המקומי ואכלנו צ’יפס ועוף מטוגן (בינתיים מחזיקה מעמד).
אנחנו בדרכנו לסדר את הטרק/ ראפטינג/ ג’ונגל לשבוע וחצי הקרובים.
תמונות בהמשך.
תרגישו טוב – תכתבו בבקשה – אבא מתגעגע.