מלון גלוריה בלה פאז (בוליביה)
אין כאן לחות וזו התחלה טובה, אבל לשכור חדר עולה כאן הון. אני לבזבז יום שלום רק בלהגיד שלום לאנשים ואני יכול להבין את מאיה אם הייתה מחליטה לנטוש אותי באחד המפגשים האלה. כמו שאני הייתי משגע את אימא שלי שהייתי ילד והיא הייתה מדברת עם מישהי שהיא מכירה ופגשה בקניון.
קודם נכנסים לברר מה עם הפליזים שהזמנת לפני שבוע וחצי. גידי אמר לך שהם בלה פאז, אבל כולה חצי שעה אחרי שנחתתם אתה קופץ על ברק אל תוך ערימת פליז. יש לו חברה בחדר יחד עם יומים שחולה.
אחרי הפליזים שלי הולכים לברר מה עם הפליזים של מאיה. שם אני פוגש את צמד הבנים הבלונדינים וחבר שלהם. מאיפה? אושוואיה וזהו בערך מאז. אבל מתפתח דיון עמוק ורציני על שליחת סכינים וזרעי קנביס לארץ שאותו מסכם הבחור ב”עזוב אותך, אני אביא לך בארץ. כל המושב שלי מגדל”. זה היה מאוד יפה אם היית זוכר איפה הוא גר.
או איך קוראים לו.
או כל פרט אחר.
בסיבוב הקודם מצאתי את צמד הבנות שלא ראיתי מאז ברילוצ’ה דה ארגנטינה. שלא לדבר על הסמ”פ שלך שאתה מחפש מאז נפוצה השמועה שגם הוא השתחרר, אי שם בדרום ארגנטינה.
אבל הוא! אותו לא ראיתי… מזל שאני עם סנדלים, יש יותר אצבעות… ממחנה הקיץ האחרון שלך בתור שמיניסט. לא רק שאתה מגלה שחצי שכבה שלך נמצאת באיזור, אלא שהיה אפשר לצאת לאזנגאטה בתור טיול בוגרים כשאבא שלך מארגן בפועל.
וההוא? התחתן עם הדבה שהרזתה ושניהם חזרו בשאלה.
בגלל זה השני חזר לעשות את הסדר עם ההיא שנשואה כבר 8 חודשים לבעלה. חרא של בן אדם, אל תגיד לי, מי היה עם שניהם במשלחת לפולין? אה, נכון היא יצאה למשלחת שנתיים ברצף….טוב אחי, טוב לראות אותך, ביי.