היית חבר של אבא שלך?
הייתי בן 18 ומיטל שאלה אותנו את זה בפעולה בצופים, היא תמיד עשתה את זה. גרמה לך לחשוב. לא להבין או לדעת או לעשות, רק לחשוב. ובכאלה כיוונים, שונים ומוזרים. נניח והיית בגיל שלו. כמו ג’י ג’י פוקס, או איך שלא קוראים לחולה הפרקינסון הזה. ב“בחזרה לעתיד”, חוזר אחורה בזמן ורואה את אבא שלו באותו גיל. היית מסתובב איתו? היית חבר שלו?
כמה אתה באמת מכיר את ההורים שלך? לא הגברת שקוראת לך לבוא לאכול כי האוכל מתקרר, או האיש שמסתכל עליך בשמלה חושפנית בלילה ושולח אותך להחליף אותה.
מישהו, למרות שלא מכובד לקרוא לאבא שלך מישהו, אומר שלא מכירים את ההורים שלך כבן אדם עד גיל 25 בערך. ברגע של התחכמות לא נדירה אצלי ביקשתי ממנו הארכה עד גיל 30 לפחות.
בעוד פחות מחודש אני עומד לסוע משהו כמו אלפיים ק”מ, כדי לפגוש אותו. שאל אותי איפה אהיה בתאריך מסוים כדי להגיע אליי, “בוליביה אני מניח” ואחרי זה הודיע לי שינחת בקוסקו בירת המטיילים והספורט האתגרי של פרו. אני לא חושב שמעולם לא נסעתי כל כך הרבה רק כדי לפגוש מישהו, מצד שני כמה כבר יכלתי לסוע – 8 שעות עד אילת?
אני לא חושב שהייתי חבר שלו. הוא תמיד היה נראה לי שונה ממני כל כך. עם כל כך הרבה ביטחון עצמי, ומה לעשות שזה המרכיב העיקרי באישיות שלי. אבל חוץ מזה כל כך הרבה פרטים שונים. וכל כך הרבה דומה אם לא זהה מבחינת גופנית ואישיות. אם זה הגנים או מההתנהגות.
לך תדע. הייתי חבר של אבא שלי, לא, של אודי רקנטי הבן האדם שבמקרה הוא אבא שלי.
loading map - please wait...
אבא של מישהו בקרנבל