15.04.2007
על האוטובוס לפוטוסי (בוליביה)
על האוטובוס לפוטוסי (בוליביה)
בחו”ל.
אף פעם לא הייתי בחוץ לארץ בחג. זה קשה, הוא מתחבר אצלי אוטומטית לכתובות אש של “יזכור” ברחבת אספלט מגורד. וכאן אין טקסים, ואווירה…
רשמתי לי קטע של ק.טצניק, את השיר המוכר של המשוררת זלדה (לכל איש יש שם), העתקתי יזכור וקדיש. כי אני מרגיש שצריך לעשות משהו. כי לזה היום הזה נועד. בשבילנו. לאלה שלא זוכרים את זה בכל רגע ושניה של חייהם. כשהם קמים, אוכלים, שותים, עובדים, מתקלחים, נושמים, מתגרדים…. הם זוכרים. אני צריך את זה, זה לא מגרד לי את המוח כל היום. רק כשאתה נכנס לקנות מצות במבצר עם שמירה משטרתית, והזקנים מזכירים לך איפה הם היו…