נו….
התבגרתי?אני, אין לי מושג. אולי זה פשוט אני. מופנם ומסוגר, מדוכא לרוב. פשוט כזה, אין לי לאן להתקדם מכאן, לפתח ביטחון, להיות חופשי ומאושר כאילו אני איזה כוסית בפרסומת לתחבושות היגניות. או שאולי, אני כן זז.
התבגרתי?אני, אין לי מושג. אולי זה פשוט אני. מופנם ומסוגר, מדוכא לרוב. פשוט כזה, אין לי לאן להתקדם מכאן, לפתח ביטחון, להיות חופשי ומאושר כאילו אני איזה כוסית בפרסומת לתחבושות היגניות. או שאולי, אני כן זז.
כן חברים זה אני. או שבעצם… לא סיימתי להתבגר, בן 23 ואני עדיין כמו איזה נער מתבגר. קצת ארוך יותר, נמשך יותר אבל בסיומו אני אהיה בן אחר.ההבנה שהייתה לי בכבישי ארגנטינה, דחוס עם ארבעה חבר’ה בשברולט קורסה. היא, היא, אולי בעצם היא ההתבגרות. כן. ההבנה הזו שזה אני. ההשלמה הזו, שזה מי שאני, זו האישיות שלי. מופנם ורגיש, ילדותי וחסר ביטחון. זו ההתבגרות, ההבנה שלי, שהתכונות שלי לא יעלמו לאן לאיזה חור שחור. ישארו עם הקליפה של הגולם שאני בעצם, ואני אפרח לי לא כמו פרפר אלא יותר כמו פרחח. הם לא יעלמו לי, לא יתנדפו. כי החרטות האלה הן התכונות שלי. הן האישיות שלי.
או שלא. בן 22 עם גוף מפותח שנשאר איפשהו מבחינה התבגרות, עם הילד שפעם ראשונה מניח תפילין וטלית. לא צריך מכונה באיזה יריד שתעשה אותי ילד בגוף של בן 40, אני חי את הסרט.
נו, התבגרתי?
Florianópolis - Brazil
loading map - please wait...